על החיצים שצריך למשוך מבת המלך

"ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס" בראשית ו' פס' יא'

עכשיו שימו לב.

משמאל לימין.

סמ' חץ ר(על) א(ש) לאה מת ו

יש עוד חיצים אך זהו הסוד שרבינו גילה בסיפורי מעשיות שהלא טוב ירה חיצים של רעל בשכינה. לאה זה אחת משמות השכינה. ו' כינוי לעם ישראל הוא עם ו' המחבר בין הקב"ה לבריאה כולה.

ויש כל מיני רעל כמו אש, דם, חל...

והבטליער בלי הידיים יודע איך למצוא את כל חץ וחץ ויודע איך למשוך אותו בחזרה מהשכינה ולבטל הארס שלו ויודע איך לרפאות את השכינה מהרעל ולהחזיר אותה לחיים.

ובעזרת השם לגאול את עם ישראל.

ונכון הרבה מן הגאולה והריפוי של השכינה יהיה דרך העשרה ניגונים האלו שהם ניגונים שהמלאכים בגן עדן שרים כל הזמן וככה מחיים את כל הנשמות של עם ישראל בגן עדן ועכשיו המשיח יחיה ככה את השכינה ואת כל עם ישראל.

בעניין הבעטליר בלי הידיים שהתפאר בעצמו שהוא יודע לזרוק את החיצים ולהחזיר אותם בחזרה ...מה ששמעתי בעניין זה ...הוא שהצדיק בעצמו הוא הוא זה שזורק את החיצים ואז מחזיר אותם ומתקן ומרפא את הבת-מלך.

ואפשר לחבר לזה את מה שאמר ר' אברהם ב"ר נחמן זצ"ל ...שרבינו יתקן את העולם יותר טוב ממה שהיה אם לא היה חטא אדם הראשון, ביתר שאת וביתר עוז.

גם מובן מזה נפלאות תמים דעים שאין לנו חקר והשגה בהם ...מה שנשמת משיח נמשכה דוקא ע"י מעשה כזה ...מואב שיצא מהמעשה של בנות לוט ...וממעשה של יהודה ותמר.

לכאורה נראים מעשים אלה סותרים ומבלבלים שנוגדים את שיכלינו ...בכלל מי לנו גדול מדוד מלך ישראל ...שעוד בבטן אימו חשדוהו כממזר וכל ימיו עבר מה שעבר ...ככה נולד רגל רביעי של המרכבה דייקא.

והדברים עמוקים ...עמוק עמוק מי ימצאנו.

חס ושלום הצדיק לא יורה חיצים בשכינה הוא רק מושך אותם ממנה ומרפא אותה.

כן יכול שמעת אכן סוד גדול.

הצדיק יורה חיצים ... בלא טוב!!!

אכן בתחילה כך היתה כוונת השם יתברך כי האדם הראשון יתקן נשמות מן השבירה הראשונה, אך כבר קרה החטא.

עכשיו משיח אכן יתקן גם את כל מה שגרם החטא וגם את הנשמות מהשבירה הראשונה.

אם כבר גאולה אז למהדרין שבמהדרין. שיהיה הכשר בד"ץ ירושלים.

אחי היקר, אל תיבהל!

כי אם כן מה היא ההתפארות של הבעטליר?

הלא הוא אמר שהוא יודע לזרוק ולהחזיר ...כמו שאמרתי אני אבדוק על זה בליקוטי הלכות ...זה מובא שם בלי נדר, כמובן

ועל זה הוספתי בס"ד את כל מהלך המשיח ודרך הגעתו לעולם ...שהיא דייקא דרך קילקול כביכול ...וזה נפלאות תמים דעים ...שאין השכל יכול לסבול.

ואולי על זה ניבהלת ...שאיך זה יתכן שהצדיק יזרוק עלינו חיצים ...אז זהו, שכן ...הוא זורק עלינו אחלה חיצים שבעולם ...ומי שלא מרגיש אותם ...אז ...הוא לא נמצא כאן בעולם הזה בכלל.

היה בדברי רמז.

כי כפי שכבודו מתאר הדברים וזה נראה פשוט באמת זה יכול להביא להמון כפירות בדקויות וחבויות, וזו סכנה גדולה מאד. לכן תיכף אמרתי מה שאמרתי.

נכון מה שאמר הבטלער וזה מראה את יכולת התיקון שלו ומרמז את סוד משיח.

שהוא באמת האדם הראשון שממנו השתלשל החטא שבמידת הדין יכול היה הלא טוב לזרוק חיצים בשכינה, כלומר מעשה האדם הראשון נתן את הכח לירות החיצים ולכן הוא אומר אני זרקתי.

ולגבי החיצים שאמרת שהצדיק זורק בנו, חס ושלום גם זה נכון לברר.

כתוב "ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם". כתוב "ויורהו ד' עץ וישלך אל המים וימתקו", וזה מה שהצדיק זורק בתלמיד עץ למים שלו כדי שימתקו, לא חץ.

וכבר בורר בספרי חסידות כי להמתקה קודמת ההבדלה ולה קודמת ההכנעה, וזה ההכנעה קצת כואב, ולזה כבודו התכוון, הצדיק זורק לתלמיד עץ.

טוב, ישתבח שמו לעד ...מצאתי!!!

ולגבי מה שהערת שיש סכנה בדברים מסוג זה ...יש דברים נכונים בדבריך ...אבל בגלל זה מתבקש לכל מחפש האמת לאמיתו ...להדביק את עצמו לרב שקיבל מרבו עד רבינו הקדוש ...בקיצור הדרכה נכונה ואמיתית ...כדי לא לטעות ח"ו!!!

ובכל זאת ...אם ר' נתן כתב מילים מפורשות בליקוטי הלכות ...וכל מבקש יכול למצוא את הכתוב שחור על גבי לבן ...וזה לא דבר נסתר ...כי הנה הספר לפנינו ...וממש אין לי כתפיים רחבות כל כך בשביל לעשות הגהות בספר זה ולמחוק את מה שכתוב

כל זה מובא בליקוטי הלכות, יורה דיעה, הלכות תולעים, הלכה ד.

כל ההלכה הולכת עם המהלך של מעשה זה משבעה בעטלירש, מהמעשה של היום השישי ...תחילה ארשום כמה מילים שכתב ר' נתן בתחילת ההלכה בסעיף ב':

"וסוד מעשה זו נעלם מכל העולמות, אך אעפי"כ יש לנו רשות לכל אחד ואחד לחפש ולבקש איזה רמזים מה שנוכל למצוא כאשר הבנתי מדבריו הנ"ל."

ועל העניין שאנחנו דיברנו בו ...כולו מובא בסעיף ז' ...ובע"ה ארשום כמעט את כולו.

ואלה הדברים ככתבם:

"וזה בחי' פרשת קרבן התמיד שאומרים בבקר שהוא לטהר ולתקן עולם העשיה כידוע. והעיקר להכניע הקליפה שנקרא תולע ע"י בחי' עולת תמיד (כ"ש בכוונות). כי שם בעשיה עיקר אחיזת בחי' תולע הנ"ל שהוא קליפה קשה מאד שמשם נשתלשלין כל התולעים שהם שורצים על הארץ, שהם תוקף זוהמת העשיה שהכנעתם על ידי הקרבנות בחי' קרבן התמיד בחי' עולת תמיד כנ"ל.

כי הקרבנות גבוהים מאד ויש להם כח לטהר תוקף זוהמת העשיה (כמבואר בכתבים).

כי מבואר בהמעשה הנ"ל שזה היה לו כח כזה בידיו שכשזורק חץ הוא יכול להחזירה וכו', ועי"ז היה לו כח לרפאות את הבת מלכה וכו' ע"ש.

ולכאורה קשה למה הזכיר בהתפארותו זריקת החצים שזורק חץ ומחזירה, לא היה לו להזכיר כי אם מה שיכול להחזיר ולהוציא החצים שזה עיקר המעשה שעי"ז הוא רופא הבת מלכה, כי מוציא ממנה כל החצים שזרק בה המלך הנ"ל.

אבל מה התועלת מזריקת החצים שמזכיר שיכול לזרוק חצים ולהחזירם, הלא טוב יותר שלא יזרוק אותם כלל, אך גם בחי' זריקת החצים צריכים בשביל הרפואה, וזה סוד המתקת הדינים בשרשן.

וע"כ אי אפשר להוציא החצים שזרק בה המלך הנ"ל כי אם ע"י שהוא יזרוק בה חצים ויחזירם, ועי"ז ממילא יוציא ויבטל כל החצים הרעים שזרק בה המלך הנ"ל.

כי החצים של מלכות הרשעה הנ"ל שהם התגברות הקליפות כולם נמשכין מתוקף הדינים כידוע ואי אפשר להוציאם ולבטלם כי אם ע"י המתקת הדינים, והדינים אי אפשר להמתיק כי אם בשרשן כנ"ל.

וע"כ זה הבעל כח הנ"ל שעוסק ברפואת הבת מלך הנ"ל אי אפשר לו לרפאותה כי אם ע"י שהוא יזרוק לה חצים שהם בחי' שורש הדינים.

אבל אלו החצים בחי' דינים אינם מזיקים לה, אדרבא עי"ז דייקא הוא ממתיק כל הדינים בשרשן ומוציא ממנה כל החצים שנזרקו לה ורופא אותה, וזה בחי' שחיטת הקרבנות שמטהרין העשיה ששם אחיזת היו"ד מיני חצים רעים הנ"ל."

בהמשך הסעיף הוא מדבר על התפילה בבחי' דין של הבעל כח ...שעי"ז הוא מכניע ומבטל הס"א ומוציא בלעה מפיה.

עיין שם ותראה נפלאות.

ואני רוצה לברך אותך שזיכית אותי לחפש ולבקש את כל הנ"ל

משוגע של ה'...

טוב.

למדתי.

להבדיל מן העשרה מיני חיצים של רעל, כאן מדובר על חיצים שהם כולם דין קדוש שהוא סד המתקת הדינים בשרשם כי כל חץ הוא בחינת דין, החץ של הרעל הוא בחינת דינא ד'מסאבותא ואילו החץ שבעל כח התפילה זורק הוא מדינא קדישא.

וזה החץ של הדינא קדישא הוא מטה המשפט של הבעל תפילה המתפלל בכח, וזה הזריקת חיצים שלו כי זו התפילה בכח היא דין וחץ.

כי תפילה היא חץ. כל תפילה יש לה שער מישלה וצריך הבעל תפילה לדעת כל שער ושער ולשלוח התפילה אליו. וזה שאמר יעקב כי כבש את שכם "בקשתי ובחרבי" כי זהו פיו ובתפילה כבש, כי הקשת מורה חיצים והחרב היא חרב פיפיות שיש לה שני פיות, תפילה בדין שזהו המטה משפט, ותפילה ברחמים שזה העשרה מיני נגינה.

והבעל תפילה הוא משיח מרפא השכינה גם בזריקת חיצים, זו התפילה בדין קדוש זהו המטה משפט שאיתו מורא החיצים שהם דין קדוש להמתיק הדינים שאוחזים השכינה בשורשם.

וכתוב" ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

וכן מודה אנוכי לכבודו כי היטיב ליבי ביין המשומר וחי אני.