אור ל-יא' תשרי ה'תשס"ט

בס"ד
כך למדתי:
לפני ראש השנה - "שנה טובה וחתימה טובה"
לפני כיפור - "שנה טובה וגמר חתימה טובה"
וכעת גמר החיתום - בהושענה רבה.
והארת החתימה והחותם כלומר תוקפה בפועל - ב"זאת חנוכה".

ומה אומר כי מעת ראש השנה ועד עתה מוצאי יום הכיפורים, לא היה לי יום ולא לילה, חיים מעל זמן, תפילות ובקשות והתבודדויות, והעיקר לשחרר את אימי קודש קודשים מהשבי של החילות הזרים. רק השם יתברך יודע מה עברנו בעשרה ימים אלו, כמה כאבים מצוקות יסורים ודמעות, ואף עלפי כן התוך כל התופת הנוראה מצאנו עת לפרקי תהילים ומזמורים, ברכות בקשות, וסעודות קדושות, אימא בתוך כל תופת יסוריה ומצוקתה, שומעת רק שאני שואל אם היא רוצה לברך או להגיד תהילים ומיד כל הכאב והיסורים נשכחים והיא עונה תיכף: "כן רוצה, בבקשה".

ביום שלישי היא כל העת אמרה" די, כולם טובים כולם אהובים כולם בסדר, הכל טוב" וחזרה על זה מספר רב של פעמים. ממש הרגשתי שהשכינה מדברת דרכה, הלואי אזכה כך להרגיש: "כולם טובים".

שנה טובה שנת גאולה.

בניתי כבר את הסוכה כעת מתפלל שיהיו הרבה אורחים. שנה שעברה לא היה אפילו אורח אחד רק האושפזנים הקבועים - אברהם יצחק יעקב אהרון פנחס/אליהו יוסף ושלמה. ברוך השם. וכמובן שהקב"ה והאימא הקדושה היו בסוכה כל העת.

הלואי והחזרה הזו לכתיבה, היום מוצאי שבת בראשית תיהיה ברכה וכתיבה רציפה.
כל מה שנתעכב ובמיוחד בחודש הזה תשרי, יצא ובשמחה. רבו המלחמות הרוחניות בחודש הזה ומיעטו כוחי בכתיבה ובכל פעילות ארצית .
יש בי רצון להוסיף ולשפר את האתר, ובעיקר לכתוב את סיפור הגאולה מתחילת המאורעות לפני ארבעה שנים וכן כל מה שקורה בזמן אמת.

שבוע טוב.