א' כסלו תש"ע - להדליק בנו אורו של משיח

שאלו אותי מדוע איני כותב באופן רציף ובסדר העיתים?
ותשובתי - איני כלל בכלל העולם הזה (אולי מקצתי) - ובכך שלקחני השם יתברך ושם אותי בשערי עיר ארם שם עדיין שבויה השכינה הקדושה, כי אפשר לשחררה אלא רק לבוא לזו העיר (והיא כולה דין ורוע ואכזריות וועוד.....) וכפי מצבה הנראה ונגלה מעת לעת להתפלל התפילה הנכונה לצורכה (כי הקב"ה משפיע שפעתו לעולם וזה השפע עובר דרך עד שמגיע לעולמנו זה - וגם בדרכו נחלק זה השפע כטבע בריאה זו לכאן ולכאן, זה לעומת זה ודי למבין).
כי לעת השפעת השפע מהקב"ה ראשונה להארה היא השכינה, אלא שהיא תפוסה ושבויה בזו עיר ארם וכל כוחותיה נלקחים לעם היושב בזו העיר.
וצריך לשחררה.
והיא כל כך חלושה ועייפה ומטושטשת ממה שהיא עוברת, וכל כך כואבת בדידותה וריחוקה מעמה אהוביה וצור נשמתה.
וכך להיות שם לידה (כי אי אפשר לשחררה אלא רק שנמצאים לידה איתה ובכל מה שהיא עוברת) זה בודאי לא כאן בעולמנו וגם לא בזמנים והעיתים המוכרים וגם היום והלילה לא ממש מוגדרים, וזהו, זה מקום נורא ואיום מקום ממש אכזר וקשה, וזהו בגלל זה אפשרי לי לכתוב רק כשאפשרי.
והנה זה הראש חודש כסלו הוא עת הכנה להדלקת אורו של משיח, כי באמת זו החנוכיה כלולה מתשע נרות (יחד עם השמש) שהם תשעה התיקונים של זעיר אנפין שהוא כינוי המצב הרוחני של המשיח.
זו החנוכיה היא הארת משיח.
והנה סך כל הנרות המודלקים (כולל השמש) הם 44 או בגמטריה דם (מ"ד).
ומתגלה לנו סוד גדול - שהוא משיח צדקנו עומד וכולו כנגד כלל הדינים כולם "דם".
והוא באמת סוד המגן דוד שהוא המגן הכללי המגן על עם ישראל - כן ממש נשמה שבאור גופה נפשה רוחה נשמתה חיתה יחידתה, שומרת ועוצרת וממתיקה כול הדינים שלא יגיעו לעם ישראל.
אלא מגן זה חי וקיים ופועל לגמרי כשהשכינה בת חורין ונמצאת בעיר ירושלים שהיא מקום מלכותה קדושתה ואורה.
אך כעת היא עדיין אינה משוחררת.
והנה בשבת מברכין חודש כסלו נראה כי רוצה הקב"ה לשחררה והתגבר אור השחרור אך תיכף כנגדו התגבר זה הדין הטמא וכל חילותיו, עד שבלילה היתה ממש מלחמה רוחנית עזה (ליל שבת הוצרכה נשמה יקרה וקדושה מאד למסור נפשה לגמרי ולעלות כולה לכתר הקב"ה ובכוח זו העליה לשבר זו אחיזת הדינים הנוראה - הרב משה בלום זצ"ל מתולדות אהרון - שהם מגיני המלכות - נפטר בליל שבת במיתת נשיקה ממש בעוצם עת המלחמה הרוחנית שהיתה) , ובאמת לעת בוקר שככו כוחות הדין והשתברו,
אך לא תמו.
והנה לעת האיר הראש חודש , נותרה זו השכינה הקדושה ללא כוחות כמעט בכלל, וכעת צריך להשיב את נפשה ורוחה וכוליותה, ועוד לא עלתה לנו, וגם אנו יגעים וחלושים ומצומצמי דעת ושכל.
ורק יודעים כי השם יתברך יושיענו במהרה ויחדש בנו כוחות הקודש והאור אמת תורתו יניע חדרי ליבנו וכנפי מוחנו ושכלנו ודעת משיח צדקנו תיהיה אור מוח של לב דעת עמנו קודש ישראל.

כי כסלו הם ראשי תיבות - כתר סוד לוי וא"ו.
כי לוי הוא הוא"ו המחבר והמקשר שבטי ישראל לאור מלכות השם יתברך.
וזה הסיבה שלוי שירתו במשכן ובבית המקדש כי הם הכוח המחבר והמשכן והבית מקדש הם מקום החיבור.
וכעת השם יתברך רוצה לגלות אורם ולהוציאם מן האפילה לאורה, ולהשיבם למקומם בקודש.
כי לא תתכן גאולת ישראל אלא רק שבט לוי - כהנים בעבודתם ולויים במעמדותיהם.
כי הם המבררים אור אין סוף ברוך הוא בתוך הצמצומים (המסתירים ומכסים - כס-לו פירוש כיסוי לו האורות שהם כללות הארת מלכות השם יתברך בזה העולם וזה פירוש השם לוי - לו' י-ה-ו-ה) ומגלים אורו, ומחברים ישראל והבריאה לדעת אמת הקדוש ברוך הוא.
והנה גם אז נעשתה המלחמה ביוונים בידי הכהנים בני שבט לוי - וברוך השם נצחו.
אלא כעת גם הם עצמם בשבי הגלות - ובאמת הם הנישאים בעם כרגע בגלות הכי נפולים ובתחתיות ממש.
ולכן כעת המלחמה כולה רק בידי משיח והוא כלול מלוי כי הוא נשמת משה רבינו ומשה היה משבט לוי.
והיא ממש מתרחשת בעת הזו של חודש כסלו ביתר עוז והפעם היא קשה ואכזרית יותר מהמלחמה היא בה נצחו מתתיהו ובניו הכוהנים החשמונאים.
ומשיח ינצח זו המלחמה בניצוח יותר גדול ויותר ניסי ונפלא מהנצחון ההוא, ויאיר אורם של שבט לוי ותתגלה מלכות השם יתברך לעיני וליבות כל ישראל ( וזה סוד חנוכה ופורים - שבתחילה הגילוי בעיניים ואח"כ בלב, כי חנוכה היא עת תיקון הראיה ופורים תיקון הלב - משלוח מנות, מתנות לאביונים, שמחה עד לא ידע - הכל זה תיקון הלב).
וכל מי שרוצה לעזור בניצוח המלחמה יגיד ה- "אנא בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה"
כולו כמה שיותר פעמים ובצורת המנורה (יש בחלק מהסידורים) עוד יותר טוב, ויכוון כל עת אמירתו האנא בכוח, שזו האמירה תבוא לכתר משיח בן דוד ויתגבר על כל כוחות עמלק יון המנסים לכסות ולהמית כוחות קודש ישראל, ותתגבר הארת השכינה ויפרצו כבלי שביה ויצאו ישראל לגאולתם.
וזה גם סוד האמירת האנא בכוח שאומרים אצל החנוכיה בעת ההדלקת נרות חנוכה, שזו ההארה וההדלקה ימחו כוחות עמלק יון לנצח.
אמן.